חינה - כל מה שרצית לדעת על

ידועה כבר אלפי שנים כסממן צבע בצפון אפריקה. מומיות שנחשפו בצ'אטאל הויוק - Catal Huyuk שבטורקיה והמתוארכות לאלף ה-7 לפנה"ס, מעידות על שימוש בחינה לעיטור הידיים כאות תודה והערכה לאלת הפריון המקומית. המצרים הקדמונים מרחו אותה על עור הגוף כדי להגן עליו מקרני השמש ועל הפרקים כדי לשמור על גמישות הגפיים. הסממן נמרח גם על אצבעות הידיים והרגליים של החנוטים. קעקועים בכתב החרטומים הפכו עם השנים לפופולאריים .המצרים הקדמונים הביעו בהם משאלות וראו בהם סמלי הגנה מפני הרוע שהיו נהירים להם , אך סתומים לאחרים. הם תארו בהם גם סצנות דתיות, דמויות מפנתיאון האלים המצרי ומשאת נפש לקראת עולם הנצח. אומנות עיטור הגוף בחינה החלה בצפון אפריקה ובמזרח התיכון ומשם היא עברה לדרום אסיה ולאירופה. נעשה בה שימוש על ידי הינדים, סיקים, יהודים, מוסלמים, נוצרים, עובדי אלילים, ואחרים. בתרבות ההינדית עיטרו את גופה של הכלה כמתת לבעלה. כיום, נוהג זה הפך לפופולארי בקרב התרבויות המערביות. שבטי הילידים האמריקאים קעקעו על גופם יצירות עדינות ומופשטות יותר שבטאו רגש, כוח, חוכמה וסמכות. ברבות השנים המשיכו לעשות בה שימוש קוסמטי ורפואי בכל רחבי העולם. רבות הן הנשים המשתמשות בה לקישוט ולעיטור הגוף. האירועים המרכזיים בחייו של האדם, בהם החינה נוטלת חלק הם: אירוסין ,חתונות, ברית, הריון, לידה, היום האחרון של צום הרמדאן, החזרה מהעלייה לרגל למכה (החאג') ובטקסי גרוש של שדים ורוחות. על הכל ועוד בבלוג זה

חפש בבלוג זה

דפים